הגדרה
מצב שבו מדינה מחזיקה בשליטה צבאית אפקטיבית על טריטוריה שאינה חלק ריבוני ממנה, ועל האוכלוסייה האזרחית החיה בה. לפי המשפט הבינלאומי, זהו מצב שאמור להיות זמני, המטיל על הכוח השולט אחריות לשלום האוכלוסייה עד להשגת הסדר מדיני.
איך זה נוגע לנו?
חוק אזרחי מול חוק צבאי: הכיבוש מתבטא במערכת שלטונית כפולה אזרחים ישראלים החיים תחת חוק אזרחי ישראלי (זכויות הצבעה, הגנה משפטית, חופש תנועה), ופלסטינים החיים תחת ממשל צבא ללא זכויות אזרח.
נרמול המצב: ה"שיחדש" התקשורתי מחליף את המילה "כיבוש" במונחים ניטרליים, מה שגורם לציבור לשכוח שמדובר במצב לא נורמלי וזמני, ומחליש את הדרישה הציבורית להסדר שיסיים את השליטה הצבאית.
עזה כהוכחה: רצועת עזה היא ההוכחה שכיבוש אינו רק נוכחות פיזית של חיילים. שליטה מוחלטת על המעברים, המרחב האווירי והימי נחשבת "שליטה אפקטיבית" כלומר כיבוש.
אופק לפעולה
קריאה לילד בשמו: שימוש במושג "כיבוש" כדי להזכיר שמדובר במבנה כוחני ולא בגזירת גורל. הבנת הכיבוש היא הצעד הראשון בדרך לדמיין חלופה מדינית.
חיבור הביטחון לדמוקרטיה: להסביר שאי אפשר לקיים דמוקרטיה ליברלית בתוך הקו הירוק תוך כדי קיום משטר צבאי מחוצה לו. הכיבוש הוא ה"מעבדה" שבה נשחקים ערכי הדמוקרטיה שלנו.
דרישה לאופק מדיני בהיר: כל פעולה צבאית חייבת להיות כפופה ליעד פוליטי של הסדר. צבא יכול לקנות זמן, הוא לא יכול לייצר שלום.